כבר 23 שנים, כשמגיע ינואר, מגיעה איתו גם עצבות. עצבות כזו שלא משתקת, אבל מלווה כל רגע לאורך החודש. זה החודש שבו נערכת האזכרה לאבא שלי. בחמש השנים האחרונות מתפרש הבלוז על חודשיים, כי חוץ מהאזכרה בינואר, נוספה לנו אזכרה לאמא שלי בפברואר. אצלנו במשפחה התקופה הזו מכונה "עונת האזכרות" (הומור שחור וזה). בכל אופן, בזכות הבלוג, השנה יש לי מקום לתמלל את הבלוז. פוסט בארבעה חלקים. להמשיך לקרוא בלוז ינואר-פברואר

על מלחמת הכוכבים, משפחה, נוסטלגיה, פמיניזם אופטימי ומה שביניהם. להמשיך לקרוא הכוח מתעוררת

ביום שאחרי השבעה כולם מתפזרים והבועה מתפוגגת.

ביום שאחרי השבעה יש תחושת הקלה כי כבר לא צריך לארח כל הזמן.

ביום שאחרי השבעה מגיעה גם בדידות עצומה. להמשיך לקרוא ביום שאחרי השבעה

או: איך למדתי לשחק שש-בש בזמן שאבא שלי עמד בפני משפט צבאי

להמשיך לקרוא אות חיים