לדלג לתוכן

חיה בסרט

אני? בלוגרית? כל אחד ואחת מאיתנו מרגישה לפעמים שהחיים הזויים במיוחד, עד כדי כך שאם הם היו מוגשים כתסריט הוליוודי הם היו נדחים בשל אי-אמינות. חלקים גדולים מחיי הם כאלה. אז מתחילה לכתוב ונראה לאן זה יתפתח.

סינדיקציה

לקבלת עדכונים ב-RSS, ניתן ללחוץ כאן לקבלת עדכונים במייל ניתן להירשם כאן

פוסטים אחרונים

  • יום הזיכרון שלי
  • לזכר זיוה, האמא של האחיות שלי
  • מה שיש ומה שאין – פוסט אורחת
  • מִשָּׁנָה לְשָׁנָה
  • מודל לחיקוי

תגובות אחרונות

  • תיקי על יום הזיכרון שלי
  • קורין לוי על לזכר זיוה, האמא של האחיות שלי
  • חנה תדהר על לזכר זיוה, האמא של האחיות שלי
  • Michal Malka על לזכר זיוה, האמא של האחיות שלי
  • מרושק אוקי על לזכר זיוה, האמא של האחיות שלי

ארכיונים

  • אפריל 2023
  • מרץ 2023
  • אוגוסט 2022
  • דצמבר 2021
  • מרץ 2021
  • אוגוסט 2020
  • פברואר 2020
  • ינואר 2020
  • אוגוסט 2018
  • יוני 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • אוקטובר 2017
  • אפריל 2017
  • פברואר 2017
  • ינואר 2017
  • אוקטובר 2016
  • ספטמבר 2016
  • יולי 2016
  • יוני 2016
  • מאי 2016
  • אפריל 2016
  • פברואר 2016
  • ינואר 2016
  • דצמבר 2015
  • נובמבר 2015
  • אוקטובר 2015
  • ספטמבר 2015
  • אוגוסט 2015
  • יולי 2015
  • יוני 2015

קטגוריות

  • Uncategorized
  • אבל ואובדן
  • אקדמי
  • היסטוריה
  • חברות
  • מדע בדיוני ופנטזיה
  • משפחה
  • סיפורים מהחיים
  • סרטים וסדרות
  • פמיניזם
  • פרשת השבוע
  • קנדה
  • רגשות
  • ריקוד
  • שלום

חודש: אוקטובר 2015

אות חיים

אות חיים

או: איך למדתי לשחק שש-בש בזמן שאבא שלי עמד בפני משפט צבאי

להמשיך לקרוא אות חיים

פורסם בתאריך 20 באוקטובר 20159 באוגוסט 2020קטגוריות היסטוריה, משפחה, סיפורים מהחייםתגיות אבא, איתור נעדרים ושבויים, היסטוריה, משפחה, משפט, צבא7 תגובות על אות חיים
פועל על WordPress