ביקום מקביל

ביקום מקביל את חוגגת היום יום הולדת 62. אנחנו מתאספים אצלך בבית וחוגגים איתך את היציאה לפנסיה, או אולי מציעים לחכות עם החגיגה לליל הסדר המתקרב ולציין את היציאה מעבדות לחירות. (ואת נוזפת בנו ואומרת שההוראה והחינוך הם בכלל לא עבדות עבורך.)

ביקום מקביל את מפנה עכשיו זמן לתחביבים חדשים ושמחה שתוכלי לבלות יותר עם הנכדים ולחזור לסרוג ולתפור. או שאולי את כבר חושבת על עיסוקים חדשים, משהו מעניין שתמיד רצית ללמוד, או איזה טיול ארוך באירופה עם שמעון. אני צוחקת איתך על זה שבטח תהיי מאלו שהופכות להיות יותר עסוקות אחרי היציאה לפנסיה מאשר לפניה. (בכל זאת, את בהט, ולא יכולה לנוח עם רגליים למעלה יותר מיום אחד ברציפות.)

ביקום מקביל אנחנו מתארגנים ומפתיעים אותך עם טלפון חדש כי הישן כבר עושה יותר מידי בעיות. את מבקשת שנכניס לזכרון של הטלפון את השירים שאת אוהבת. שנגדיר שגם הטלפון הזה ישיר לך I just called to say I love you כשמישהו מתקשר אלייך, כמו ששרו לך כל הטלפונים הקודמים. (כן כן, השיר הזה שפתאום התנגן אתמול בערב בגלגלצ. שלא תחשבי שאני לא יודעת שאת שלחת לי אותו וגם דאגת שאשמע גלגלצ בדיוק באותו רגע, למרות שכבר שנים אני לא.)

ביקום מקביל את מתגעגעת לבת ולבן שגרים רחוק רחוק, מקטרת על כך שהם ממעטים לבקר, אבל שמחה מאוד על ההצלחות שלהם. (ומספרת בכל הזדמנות שאת "סבתא של סקייפ".)

ביקום מקביל את מבקשת מתום שיבוא לעתים יותר קרובות לארוחות שישי משפחתיות, כמו פעם, למרות שכבר יש לו עיסוקים משלו. (אבל מודה שבגיל שלו גם אנחנו נעלמנו לסופי שבוע שלמים אצל חברות וחברים ובעצם גם את היית ככה בגיל הזה.)

ביקום מקביל את מלווה את מיכאל לתחרות ריקוד. (ונזכרת איך פעם היה לך קצת קשה לקבל שבנים עושים דברים "של בנות" אבל עם השנים התרככת.)

ביקום מקביל אני סוחבת אותך איתי מידי פעם לאיזו צעדה או אירוע או משמרת של נשים עושות שלום. (זה ממש מצחיק אותך, כי את בכלל לא מתעניינת בפוליטיקה ומה פתאום בגיל 62 התחלת ללכת להפגנות. את גאה בי מאוד.)

ביקום מקביל אני מתרגשת איתך היום ומסתובבת עם חיוך ענק.

יום הולדת שמח, אמא.

7 תגובות בנושא “ביקום מקביל”

  1. אהובה, את כותבת נפלא.
    הלוואי והביקור ביקום המקביל נתן לך גם טיפה של נחמה
    חיבוק חזק

  2. הבוקר קמתי, הבטתי לכיוון השעון וחשבתי … האם השעה לא מוקדמת כדי להתקשר … בטבעיות שכזו … המציאות ביקיצה של בוקר האירה … שהשעה כבר לעולם לא תהיה מוקדמת …

    בראשי מהדהד הצחוק השמח …
    השמח לקול חברה … שהתאהבה בשניה הראשונה… צחוק מיוחד שכזה.

    מודה בלב על שהתברכתי בך, בכם, בכולכם.

    נשתדל להיות האפי .

    ״העוגה בתנור הנרות מוכנים …״

    חנהל׳ה
    חברה מיותמת

להגיב על אורית לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *